למה רוב מחממי האמבטיה מתים (ואיך תיקנו את שלנו)
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל האדים שנוצרים מהמקלחת החמה והמים שנשפכים לפעמים, זה בעצם מעין חדר עינויים עבור הרכיבים החשמליים של המחממים. רוב המחממים פשוט לא יכולים לעמוד בכך – הם נקורים, נפגעים, ולבסוף הופכים לזבל.
כשיצרנו את מחממי האינפרא-אדום שלנו, הפסקנו לדאוג למראה החיצוני שלהם, והתרכזנו רק בדבר אחד: האטימות. כי אם האטימות לא תהיה טובה, כל השאר חסר טעם.
המאבק בערפל
אתם מכירים את אותו ערפל מעצבן על המראה אחרי המקלחת? זה לא רק בעיה זוטרה – הטיפות האלו יכולות לחדור לתוך גוף המחמם, ולגרום לקורוזיה מבפנים.
פתרנו את זה על ידי שינוי דרך העברת החום. במקום לשלוח חום באופן ישיר, יצרנו מבנה ששומר על הזכוכית בטמפרטורה מספיק גבוהה כדי שלא ייווצר ערפל. אין ערפל, אין לחות שחודרת לחוטים. רק מראה צלול ומחמם שעובד כראוי.
מניעת חדירת מים
המים הם האויב הגדול כאן. כדי למנוע זאת, השתמשנו בחומרי אטימה איכותיים, ואטמנו כל נקודת חדירה של חוטים.
לא השתמשנו בחומרי גומי זולים. השתמשנו בחומרי אטימה איכותיים שיכולים לעמוד בחימום וקירור אלפי פעמים בלי להישבר. זה אולי לא נראה מרשים, אבל זה מה ששומר על חדר האמבטיה שלכם בטוח ועל המחמם שלכם תקין.
החלק הקשה: נפח אוויר
הבעיה היא שאם סוגרים את המחמם חזק מדי, הוא לא יכול לנשום. הוא מתחיל להישרף מבפנים.
כדי לפתור זאת, הוספנו חלקים שמורידים את החום העודף מהחלקים הפנימיים של המחמם. אבל עדיין צריך את עזרתכם – כשמתקינים את המחמם, עליכם להשאיר את המרווח שאנו ממליצים עליו. תנו לו קצת אוויר. אם תדקקו אותו יותר מדי לקיר, הטמפרטורה הפנימית תעלה, והמחמם יפסיק לעבוד מוקדם מדי. תנו לו קצת מרווח, והוא יעבוד עבורכם שנים רבות.