שמירה על בטיחות המכשירים כשחום פוגש מים
בואו נהיה כנים: התקנת נורות אינפרא-אדום בעלות הספק גבוה בחדר אמבטיה או במפעל לח היא כמו לשחק עם אש – או במקרה זה, עם חשמל. כשיש אדי מים באוויר, מכסה פלסטיקי פשוט לא יספיק. צריך מערכת שתמנע מהחשמל להגיע למקומות הלא נכונים.
התמודדות עם הלחות
אתם כנראה רואים את הסימון “IP55” הרבה. בשפה פשוטה, זה אומר שהמכשיר יכול לעמוד בפני אבק וכמה טיפות מים מכל כיוון.
אך בחדר אמבטיה לח, האויב האמיתי הוא הטל. הטיפות הקטנות האלו נוצרות על הנורה ומתקדמות לכיוון החיבורים החשמליים. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי אטימה ובמעטפות שנוצרו במיוחד כדי למנוע חדירת לחות. כך נשמרים האזורים המסוכנים מלחות.
איך אנו באמת מונעים דליפות
הבעיות האמיתיות מתחילות בדרך כלל בנקודות החיבור. החיבורים הרגילים נוטים להתקלקל באוויר לח, מה שעלול לגרום לקצר חשמלי.
כדי לפתור זאת, אנו משתמשים בחומרי בידוד בעלי עמידות גבוהה בנקודות החיבור. זה כמו מחסום חזק שמונע מהזרם החשמלי להגיע למעטפת המתכתית.
הרכיב החימומי עצמו נמצא בתוך קוורץ בעל טוהר גבוה. זו השורה הראשונה של ההגנה. אך הקסם האמיתי נמצא בחומרי האטימה. אנו משתמשים בסיליקון ובחומרי אטימה מיוחדים כדי לוודא שאף טיפת מים לא תגיע לחוטי החשמל.
החסרונות (כי שום דבר אינו מושלם)
החיסרון הוא שחומרי האטימה הופכים את המכשיר לגדול יותר. מערכת IP55 תופסת יותר מקום מנורה רגילה.
בנוסף, יש אובדן קל של חום. בגלל המעטפת המגנה, חלק מהקרינה האינפרא-אדומה נחזרת במקום להגיע ליעדה. זו ירידה קטנה ביעילות, אך כדאי לקחת זאת בחשבון כשמחשבים כמה כוח נדרש באמת.
וכדי להיות בטוחים? יש לחבר את כל החוטים ל-GFCI – מערכת לבקרת תקלות חשמליות. זו הרשת הבטיחות שלכם. אם חומר האטימה נפגע, החשמל נקטע מיד, לפני שמישהו ייפגע.