למה רוב החיממים העמידים בפני מים כשלים בפועל (ואיך תיקנו את זה)
אם אי פעם השתמשתם בחיממ טבלה אינפרא-אדום עמיד בפני מים, אתם יודעים איך זה עובד. הם עובדים נהדר – עד שהם כושלים.
ברוב המקרים, הכישלון מתרחש באותה נקודה: נקודת החיבור בין רכיב החימום לבין חוטי החשמל. כשיש לחות או שנוזלים נשפכים בסביבה, הלחות חודרת לתוך אותה פער קטן. במוצרים זולים, זה גורם לחמצון, לקצר חשמלי ולכישלון של החיממ. זה בהחלט לא מה שרוצים כשתלויים בציוד שלנו.
בעיית ה“נשימה”
העניין עם חום הוא שהוא גורם לדברים לזוז. כשהחיממ מתחמם, החומר שמכסה את נקודות החיבור מתרחב. כשהוא מתקרר, הוא מתכווץ. זה כאילו החיממ “נושם”. עם הזמן, תנודות אלו גורמות ללחות וללכלוך לחדור לנקודות החיבור החשמליות. כשהבידוד מתחיל להיהרס, נוצרות סדקים, והחוטים נשרפים או שהמפסק נכבה.
החלטנו להפסיק לשחק את המשחק הזה. במקום להשתמש רק בדבק סיליקון פשוט, אנו משתמשים בתהליך ייצור מתקדם עם חומרי אפוקסי בעלי רמת חום גבוהה.
בעצם, חומרים אלו נשארים יציבים גם כשהחיממ חם מאוד. הם מונעים את חדירת הלחות ומונעים את הרעידות של החוטים, לא משנה כמה הם עובדים קשה.
ההבדלים בפרטים
אי אפשר לעשות זאת ביד. אם רק שופכים חומר אטימה במפעל, ייווצרו בועות אוויר. ובעולם הזה, כל בועת אוויר קטנה היא בעצם “כביש” למים לחדור פנימה.
לכן אנו משתמשים בשיטת ניקוי באמצעות ואקום. זה מוציא את כל בועות האוויר מהחומר לפני שהוא מתקשה. אנו גם משתמשים בתבניות מדויקות, כך שכל מוצר יהיה בעל אותו גודל.
זה מונע את חדירת החמצן והמים לחוטי הנחושת, כך שהבידוד של החוטים לא נהיה שביר לאחר כמה חודשי שימוש. הוא נשאר יציב.
חיסרון קטן
יש כמובן חיסרון אחד. מכיוון שהאטימה כל כך חזקה, החוטים נהיים קצת קשיחים יותר. אי אפשר לכופף את החוטים בזווית חדה ליד גוף החיממ – אחרת עלולים להיווצר סדקים בחומר האטימה.
צריך פשוט לתת לחוטים מעט מרחב לנשימה, עם עיקול עדין, וכך הכל יהיה בסדר.